ספריה

קולו של המחבל הפנימי

שלום.

שמי שירזאד צ'אמין ואני עומד להגיד לכם דבר אחד שלא ידעתם עליי: 

אני נפלא.

אני מדהים.

נשמע לכם מוזר? שחצני? אמירה שלא במקום?

הרשו לי לגלות לכם משהו נוסף שאינכם יודעים:

גם אתם נפלאים.

אנחנו נפלאים.

אנו, בני האדם, כולנו נפלאים.

[להכניס קישור לסדנת מנהיגות – פיתוח מנהיגות לביצועי שיא (בתכניות ושירותים)]

הבעיה היא שאנו לא יודעים זאת. מחקר שערכתי מראה ש-80% מבני האדם, מכל מִגְדר, מכל מִגְזר, מעמד כלכלי או חברתי, לא מודעים לכך שהם נפלאים.

הם ידעו זאת כשהיו ילדים, אבל הם הספיקו לשכוח.

הספקנו לשכוח.

ילדים קטנים, לפני שמתחילות לחלחל אליהם התניות מעולם המבוגרים, נולדים עם הידיעה הברורה שהם נפלאים. מתישהו במהלך המסלול אל הבגרות הרוב שוכחים זאת ומתחילים לשמוע קולות אחרים, שמספרים להם כמה הם גרועים, מפסידנים, לא מספיק מושכים מינית או אולי חסרי כישורים חברתיים.... למוח שלנו יש אינספור דרכים לספר לנו כמה אנו לא מספיק טובים בהשוואה לאחרים.

איך אני יודע את זה?

כי הקול הזה, שסיפר לי כמה אני לא יוצלח ולא ראוי לאהבה, הדהד בי עוד משחר ילדותי ורק בבגרותי הבנתי שזה לא באמת הקול הפנימי שלי.

נולדתי ילד שמח במשפחת מצוקה, לאב כעוס, עם התפרצויות אלימות, ולאם מבוהלת שחיפשה כל דרך לרצות אותו. לא קיבלתי מספיק אהבה. מאחר שחיי היו בידי הוריי, הרעיון שהם היו אחראים למצבי העגום הייתה מבעיתה מדיי. הקול שהתחלתי לשמוע בראשי היה שהוריי היו מושלמים ואילו הסיבה שלא אהבו אותי הייתה פשוט משום שאני לא הייתי ראוי לאהבתם.

היום אני קורא לקול הזה בתוכי: השופט. הקול לא הסתפק בי אלא גרם לי למדוד כל אדם סביבי בעיניים שיפוטיות, וזאת כדי שאני עצמי אהיה פחות מבועת.

ההארה שלי הייתה כסטודנט בסטנפורד. באחד השיעורים ישבנו במעגל של 12 סטודנטים, במטרה לחלוק את רגשותינו בפתיחות. בזה אחר זה הודו חבריי לספסל הלימודים, שלא נוח להם בחברתי, כי הם מרגישים שאני שופט אותם כל הזמן. התגובה הראשונית שלי הייתה להתייחס לדבריהם בזלזול (ברור שהם מרגישים כך, הרי הבחור הזה הוא לוזר, השני חסר ביטחון וכן הלאה). לבסוף נפל האסימון ולפתע התברר לי: "אוה, אלוהים. הם צודקים. אני שופט הכול בצורה מִיָדית".

השופט הזה בתוכי, בצורה עקבית וברוטלית היכה כל אדם סביבי ולא רק אותם, אלא בעיקר אותי. זה היה השופט הבלתי נראה בראשי, שערער את המציאות שלי.

הגילוי הזה שינה את חיי.

מאחר שדמות "השופט" חיבלה בי באופן רציף בגישתי לעצמי ולסובבים אותי, קראתי לה: מחבל. הוא המחבל הראשי המהדהד בכל אחד ואחד מאתנו, אך הוא לא לבד. במהלך המחקר בודדתי וזיהיתי תשעה מחבלי משנה, שמסייעים ל"שופט" לדכא בנו את תחושת ה"נפלא" של האני הפנימי, המקורי.

על תשעת המחבלים האלו ועל המנגנון במוח שמפעיל אותם – בכתבה הבאה בסדרה.